<h1>ראבי"ה סימן קל"א</h1>
<h2>דף מט:</h2>
טעה ולא הזכיר של שבת בברכת המזון ונזכר עד שלא גמר וחתם בבונה ירושלים חוזר ואומר רצה והחליצנו וכו' וחותם בבונה ירושלים. ואם חתם ולא פתח בהטוב והמטיב אומר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית בא"י מקדש השבת, ואם פתח בהטוב והמטיב ושוב נזכר חוזר לראש להתחיל בברכת הזן, דסבירא לן דהטוב והמטיב לאו דאורייתא והוה ליה כעקר רגליו בתפלה דחוזר לראש. ולא מדמינן לה לרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, שהרי בעל כרחינו עוקרים אות[ה] בבית האבל, וגם פועלים עוקרים אותה. וכן הדין נמי בימים טובים, אלא שמשנה לומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה ולזכרון בא"י מקדש ישראל והזמנים. וכן הדין בראשי חדשים, אלא שאומר בא"י אמ"ה אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, לא שנא ביום ולא שנא בלילה, ולא מדמינן לה לתפלה. ולא חתמינן בה כלל, ואע"ג דבירושלמי איכא חתימה, כיון דמספקא לן בגמרא דידן לא חתמינן. ואם בראש חודש פתח בהטוב והמטיב מסיים ולא הדר לרישא להזכיר של ראש חודש וגם אינו אומר ברוך שנתן ראשי חדשים וכו', דשבתות וימים טובים לא סגי ליה דלא אכיל מידי דעונג המחייבו בברכת המזון הילכך חוזר, אבל בראש חודש סגי ליה דאוכל פירות ובשר. ומיהו אסור בתענית, כדאיתא (בירושלמי) בראש השנה. וההיא דפרק אלו דברים דמר בריה דרבינא דהוה יתיב כולה שתא בתעניתא וכו', סבירא ליה או כולו לה' או כולו לכם: ובראש חודש טעה בתפלה ולא הזכיר של ראש חודש מחזירים אותו, כדפירש בפרק תפלת השחר. ובחנוכה ובפורים טעה ולא אמר על הנסים בתפלה אין מחזירין אותו, דהוה ליה ימים שאין בהם קרבן מוסף, כדאיתא בפרק במה מדליקין וגם בירושלמי דפרקין. ובברכת המזון מחזירין אותו אם פתח ברחם ה' וכו', דימי משתה ושמחה כתיב [בהו בחנוכה] ופורים. והכי איתא בהדיא בירושלמי. ובהלכות מגילה פירשתיו בסימן תקס"ג. ואינו חוזר לראש אם נזכר קודם בונה ירושלים אלא לנודה לך ה', דהוה ליה כרגיל לומר תחנונים, שהרי רחם ה' וכו' אין עוקרים אותה, ואם פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש. ואם בברכת הארץ קודם חתימה נזכר יאמר רק על הנסים וכו', וכן נמי בין חתימה להתחלת רחם ה', דלא חזינן לקבוע מעצמינו ברכה מה שלא מצינו בתלמוד. ו(ב)ענין זה פירשתי בדין הלכות תענית בספר זה בסימן תתמ"ו. וראש חודש שחל להיות בשבת כיון דלא סגי דלא אכיל חוזר גם משום ראש חודש, וזכר לדבר יום הוא שנתחייב בד' תפלות. ואם שבת ויום טוב הוא וטעה בשניהם ולא פתח בהטוב והמטיב כולל ואומר בא"י אמ"ה אשר נתן שבתות לעמו ישראל לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה בא"י מקדש [השבת] וישראל והזמנים, וכן בראש חודש ושבת כוללם, אבל חותם רק בשל שבת.
